גם בפייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב, כבר ביקרתם?

החיים כערך

אחד המושגים המוכרים ביותר לכולנו, שדומה כי אין חולקים על נכונותו בכל מקרה ובכל מצב, הוא הגדרת החיים – כערך עליון. אך למרות חוסר הפופולאריות שבויכוח עם המושג המקובל כל כך, הרשו לי לרגע להטיל ספק… ראשית, החיים אינם ערך. החיים הינם עובדה קיומית פיסית הניתנת למדידה פשוטה באמצעות כלים פיזיולוגיים מדעיים. ערך הוא כלי קיבול, שפה והגדרה הבאים לתאר מצבי הוויה וחוויה כפי שאנו קולטים ומבינים, לרוב, בהתאם לסביבת גידולנו והתפיסות המאפיינות את האזורים בהם אנו חיים. לדוגמא, יכול אדם מסוים לתאר אהבה כרגע ראשוני בלתי נשלט המלווה בגעגוע ותשוקה, בעוד שהאחר מגדיר את אותו ערך כקרבה ושותפות בין שני אנשים או יותר המבוססים על אינטרסים משותפים.

לכן, ראשית טוב שנחליף את המושג "החיים הם ערך עליון" במושג אחר: "יש לשמר את החיים בכל מצב ובכל מחיר". כאשר אנו מחליפים את התיאור כאמור, קל יותר עבורנו לבדוק את נכונות הקביעה. וכך, על מנת לבדוק זאת, שאלו את עצמכם האם חושבים אתם אכן, שיש לשמר את החיים בכל מקרה ובכל מחיר, או שישנם מקרים מסוימים בהם מאבדים החיים ערך ואז קיומם אינו מטרה עליונה עוד.

לדוגמא, כל יום מסביב לכל העולם אנו שומעים על אנשים שעקב מצבים בריאותיים, כאלו או אחרים, המחיר על שמירת קיומם, גבוה לאין ערוך מהתמורות הנובעות מהם, עד כדי כך שבית המשפט מתיר את הפסקת חייהם באופן יזום על ידי גורמים מקצועיים, מתוך הבנה שקיום פיסי לא בהכרח חשוב יותר ומעל לכל אלטרנטיבה אחרת. מדוע אבחנה זו כל כך חשובה? היא חשובה משום שהיא מזמינה אותנו להתייחס אל חיינו, למחירים ולתמורות אותם אנו חווים לא רק במושגים של כן או לא, קיום או כיליון, אלא, במושגים של איכות. החיים הם מתנה יוצאת מגדר הרגיל, מתנה אשר אינה מובנת מאליה ואל אף כל ניסיונותינו לשמר מתנה זו, קיומנו יכול להסתיים בכל רגע נתון ולכן, מציע אני שהערך העליון והנעלם מכולם ביחס לחיינו יהיה – איכות, דווקא משום שמדובר במתנה כה גדולה. אנו נדרשים לטפל, לדאוג ולטפח שי יקר זה ולוודא כי הוא מתנהל באיכות מקסימאלית. מתוך שכך, חשוב והכרחי שנדאג ונטפח מתוך אחריות והדדיות את איכות חייהם של כל בני האדם והעמים ככל שרק נוכל.

איך ייתכן שסביב כדור הארץ חיים לצידנו כל כך הרבה מיליונים של אנשים, על פני כל כך הרבה יבשות, שאיכות חייהם שואפת לכלום, הם נידונו לחיים של בערות, רעב והיעדר, ללא שהדבר מטריד כלל את מנוחתנו? כיצד מוכנים אנו לחיות שנים ארוכות בתוך מסגרות מאיימות וחשוכות לצד אנשים שאינם ראויים לנו וללא איכות כמעט כלל? מדוע אנו מסכימים לחיות בשלווה ליד שכנים שסובלים מחרפת רעב ומחסור ללא שהדבר ידיר שינה מעיננו? במידה ואיכות חיים היא ערך עליון, חובתנו לפעול, ליצור ולשמר את האיכות הזו בכל מחיר מתוך הבנה עד כמה החיים עצמם אינם מובנים מאליהם. החיים אינם ערך עליון, צורת החיים ואיכות החיים הם כן. אנו צאצאים של עם שידע סבל רב ועמד פעמים רבות בפני אתגרים ומכשולים לא נתפסים, מרושעים וחסרי כל חמלה. אנו מכירים מאות אלפי דוגמאות וסיפורים על אנשים במחנות ההשמדה ומחנות הריכוז שהעדיפו למסור את חייהם בשם המלחמה על האיכות ולא המלחמה על הקיום. אין בי שיפוט ונכון יותר או נכון פחות, כל אדם בוחר באיזה תנאי קיומו ישתלם ובאיזה תנאי לא, אך ללא ספק דוגמאות שכאלו מוכיחות לנו עד כמה איכות חיינו היא ערך עליון ועד כמה שימור ומלחמה על האיכות עבורנו ועבור הסביבה הוא צו החיים האמיתי והוא אשר מאשרר את עצם החיים כמתנה מיוחדת ומופלאה.

מתוך כך, אני מציע:

  1. זהו תחום אחד או יותר, במסגרת חייכם שלכם או של סביבתכם, בהם אתם מזהים איכות חיים ירודה ומחירים המעיבים על שמחת הקיום.
  2. נקטו בשלוש פעולות משמעותיות, יהיו קטנות או גדולות אשר יהיו, אשר מכוונות לשיפור האיכות.
  3. רשמו עבורכם אמנה קצרה בה אתם מתחייבים עבורכם ועבור סביבתכם לצמיחה, שיפור ושמחה.

המחזור הפנוי הקרוב

המחזור הפנוי הבא