גם בפייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב, כבר ביקרתם?

סימנים

רבות כבר שוחחנו על דבר שאני מכנה אותו "היקום הפיזי", אותה מציאות אשר משקפת לנו דרך קבע את אותו "מגדלור" המשמש כנקודת מכוון חשובה ומרכזית בדרכנו שלנו. כשאני אומר מגדלור אני מתכוון לאותה נקודת אור שמכוונת אוניות בים ומכוונת בני אדם בחייהם. המציאות הפיזית היא זו המעניקה לנו באופן יום יומי סימנים, המון סימנים, אין סוף סימנים על מצבנו. אותם סימנים נועדו כדי לכוון אותנו, כדי להדריך אותנו. הם מעידים על הדרך ועל הפעולות שאנו מבצעים בדרכנו ובחיינו בכלל.

אנשים שעושים כברת דרך מול המציאות הפיזית ומתאמנים ללא הרף ביצירת מרחב הסתכלות עמוק, יסודי ויום יומי יצליחו בשלב מסוים לזהות כי הסימנים של המציאות הפיזית ממש "מדברים" אליהם. מי שמאומן בהקשבה עמוקה למציאות זו יכול לשמוע ולהקשיב לסימנים האלה ולקבל זרקור ותמונת מצב מדויקת על דרכו ופעולותיו.

ואני לא מדבר על משהו "רוחני", גבוה או נשגב מבינת בני האדם, אני מתכוון לדבר הפשוט ביותר שיש לנו, פשוט הסתכלות נקייה, קריסטלית על המציאות הפיזית שלנו. הבעיה היא שלרוב אנו לא עוצרים כדי להקשיב לסימנים אלה ולכן אנו לא משנים את פעולותינו בהתאם ואז מתחיל כדור השלג הפרטי והכואב שלנו להתגלגל עלינו.

קחו למשל לדוגמא מצב שכיח אצל כל אחד ואחת מאיתנו, מחלה קלה.

לא משהו רציני חלילה, התקררות פשוטה, כמה ימים של ניגובי אף עצבניים וקצת עייפות, בדרך כלל אנו ממשיכים את יומנו כרגיל, קמים לעבודה, מתפקדים בכבדות, רצים להביא את הילדים מהגן, נוסעים לחוגים, ארוחת ערב, מקלחות, חלקנו ממשיכים לעבוד גם הרבה אחרי שהילדים הלכו לישון… התקררות קלה, לא משהו מיוחד. לאחר כמה ימים אנחנו מחלימים, חוזרים לשגרה, לאחר שבועיים או שלושה שוב מתקררים ושוב לא עוצרים להקשיב לסימן… לאחר חודשיים של הלוך חזור עם הקירור המציק, אנחנו חוטפים שפעת, דלקת ריאות או ברונכיט ורק אז אנחנו מוטלים אל המיטה ונשארים שם כמה ימים טובים. חלקנו גם במצב הזה, של מחלה שכבר מצריכה הקשבה יסודית ועיקשת לעצמנו, ממאנים להקשיב לסימנים.

בואו נבדוק רגע, אילו סימנים אלו היו? אולי ההתקררות מעידה על עייפות הגוף? אולי על סתם צורך מתקבל על הדעת לפינוק והתרגעות? אולי ההתקררות הראשונית, הפשוטה יותר, מעידה על רצונו של בן האדם לנקות קצת את ראשו, או נשמתו? אבל רובנו פשוט לא מקשיבים וממשיכים באוטומט מוחלט את יומנו העמוס והשוחק.

אם רק נסכים להקשיב לסימנים בעודם קטנים, נעימים ומרוככים במידה, נוכל ללמוד לכוון את חיינו בדרך כזו שתעלה באופן קבוע את איכות חיינו ובנוסף לא נצטרך לשלם מחירים כל כך כבדים מאוחר יותר, במחלה הקשה יותר. אם רק נסכים לתחזק את הקשבתנו לאותם סימנים, חיינו מיד יגיבו על כך.

הבאתי את הדוגמא הפיזית ביותר שקיימת אך כמובן שניתן למצוא גם דוגמאות בתוך עולם הזוגיות, התעסוקה והחברה. למשל נסתכל לרגע על אנשים שעוברים פרידה טרייה מבן הזוג שהחליט לסיים את הקשר. בתחילה הם נראים מופתעים ולא מבינים איך זה קרה להם, אבל בשיחה קצת יותר פרטנית תוכלו לשמוע בדרך כלל את המשפט "טוב, היו סימנים, כנראה שפשוט לא רציתי לראות\ לשמוע…" . בנוסף, התלונות הקטנות שאני שומע לא מעט אצל זוגות שבאים להתאמן, "הוא לא עוזר בכלום" או "היא כל הזמן לוחצת עליי" וכדומה, מהוות דוגמא מצוינת לסימנים, רובנו פשוט מעדיפים לא לשמוע ולא לראות ומתרצים את זה במשפטים כמו "ככה זה אצל כולם" או "ככה זה בין גברים לנשים" וכדומה. התלונות הללו הן כמו מגדלורים קטנים השזורים בחיי כולנו, צריך רק להיות מספיק אמיצים, חזקים ונחושים כדי לעשות איתן דבר.

אז מה עושים?

  1. שבו ורשמו את כל ה"מגדלורים" שאתם שומעים או רואים מסביבכם בהקשר של מרחב מסוים בו אתם בוחרים להתאמן (זוגיות, כסף, מקום עבודה, וכו').
  2. לאחר שיצרתם רשימה מפורטת, צרו לכל סימן שכזה פעולה אחת לתיקון.
  3. צאו ותקנו. רשמו מה יצר התיקון.

המחזור הפנוי הקרוב

המחזור הפנוי הבא