גם בפייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב, כבר ביקרתם?

שניה אחת לפני שהפיוז קופץ

אחד הדברים הגרועים והמזיקים ביותר שאנו נוהגים לעשותו באופן יומיומי ולא מבוקר הוא להגיב באופן אוטומטי. הדבר כמעט בלתי ניתן לשליטה ובצורה קיצונית ביותר, הוא קשה לריסון ואיפוק. תגובה אוטומטית היא תגובה רגעית, המתרחשת ללא מחשבה ובלי שום קשר לתוצאה הרצויה ולכם היא גם איננה אפקטיבית, כפי שאסביר מיד.
הכל מתחיל כאשר האדם שעומד מולנו עושה משהו, אומר משהו או פועל באופן מסוים. ברגע הזה אנו שומעים ובו בזמן רואים את הסיטואציה ומיד מעבירים אותה דרך המסננת הפרטית שלנו שהיא נקודת המבט היחסית שלנו, כפי שכבר הסברתי אותה. לעיתים רבות, אותה מסננת איננה מאפשרת לנו קליטה נקייה של הסיטואציה, כלומר איננו יכולים לזהות את הסיטואציה באופן אוביייקטיבי ואנו מגיבים כפי שאנו רגילים להגיב וללא מחשבה. ברגע הזה "נדלקים" כל האוטומטים שלנו. תגובה זו מובילה מיד לתגובה אוטומטית גם אצל האדם שעומד ממול כך שכעבור כמה רגעים תמימים ייתכן ותוכלו לראות ממש אש בשדה קוצים של מערכת יחסים ואחר כך שריפה גדולה שלעיתים מתפתחת להשתוללות חסרת שליטה.
חשוב להבין, לא ניתן למנוע את המעבר דרך מסננת נקודת המבט שלי. אותה מסננת פועלת בדרך אינסטקטיבית במיוחד, כמו מתג חשמלי ש"מוקפץ" בשניה אחת של קצר. על לוח החשמל שבביתנו המתג בא להגן עלינו מפני התחשמלות, אך במערכות יחסים, הדבר הוא הרסני ביותר. זו אחת המערכות העדינות ביותר שנמצאות במוח שלנו, בהתנהלות היומיומית שלנו, כך שבנוסף לכל הצרות, היא גם אחת המאומנות ביותר והמורגלות ביותר, הפעם לשלילה.
בדרך כלל ברגע שלכם יקפוץ המתג הדימיוני הזה, הוא יפעיל לאחר כמה שניות אחדות את אותו המתג אצל האדם האחר שעומד מולכם. אני לא הולך לומר לכם או להבטיח לכם שגם לאחר עבודה ממושכת לא יקפוץ לכם אותו "פיוז", אבל אני כן יכול לנסות להסביר לכם מה לנסות ולעשות שניה אחת לפני. לא תמיד זה יכול להצליח, אבל כמו תמיד, שווה לנסות. אז רגע לפני שאתם מקפיצים את הפיוזים האחד של השני ועושים חושך במערכת היחסים שלכם, תקפידו להעלות את השאלטר שלכם בחזרה. למה? כי בחושך לא רואים כלום! ובתוך האור תמיד יש יותר סיכוי להצליח וליצור שיתוף פעולה.
השלב הראשון של הדלקת האור שלכם, הוא להעביר את התגובות האוטומטיות שלכם להכרה ולעירנות, מאחר ואלו הבסיסים של יצירת תיקון.
תיקון הוא פעולה הכרחית ליצירת שינוי ושיתוף פעולה מחודש. הכרה נוצרת על ידי עירנות שבה מעיד אדם בפני עצמו שיכול להיות וברגעים אלו ממש בהן מתרחשת הסיטואציה, הוא טועה. הכרה היא הצבת סימן שאלה על הדרך שבה קלטתי, ראיתי או שמעתי את הפעולה של האחר.
בתוך הסיטואציה ותמיד עדיף שזה יקרה לפני שהמצב ידרדר וכל אחד יתחיל להגיב מתוך האוטומט שלו ומתוך נקודת מבטו היחסית והמצומצמת, כדאי שאשאל את עצמי כמה שאלות. למשל, מהי מטרתי? מה חשוב לי במערכת היחסים עם האדם שממול? מה אני רוצה ליצור במערכת היחסים עם אותו אדם (הנאה, הצלחה, שותפות)? מהי התגובה מושכלת שלי? מה אני לא רוצה להגיד בשום פנים ואופן? מה הייתי רוצה שיהיה בסופה של השיחה בינינו?
אפשר גם לנשום כמה נשימות ולסדר את המשפט בראש, או פשוט לעצור את הסיטואציה ולשוב ולשוחח שנית כששני הצדדים לא מגיבים מתוך אוטומט.
הסיפור הבא מביא באופן מדוייק את עקרון התגובה האוטומטית. יום אחד הגיע אלי לאימון מנכ"ל, איש יקר, ששיתף אותי שבכל פעם שמדברים איתו "קצר", לא מתעניינים בשלומו או לא מסבירים לו בפרטים מדוייקים מה בדיוק רוצים ממנו, ישר קופץ לו הפיוז. שאלתי אותו מה קורה אז והוא ענה שהוא נהיה עצבני, לא מוכן לשתף פעולה ומבחינתו, רק לסיים את הפגישה במהירות המירבית. כלומר בכל פעם שהוא פוגש בהתנהגות שונה מההתנהגות שלו, מההרגל שלו, ממה שהוא מכיר וממה שנוח לו, התגובה האוטומטית שלו היא ניתוק מגע והמהיר ביותר.
בתוך תהליך האימון עלו לפניו כל אותם מחירים שהוא משלם על כך שהוא פועל אוטומטית ומתוך כך אינו מוכן לשתף פעולה אלא בתנאים הנוחים לו (הפסדי מכירות, פיספוס לשיתוף פעולה עם האנשים הקרובים לו כמו השותף העסקי שלו ואף אישתו). אחד הפתרונות הראשונים שיישם הוא להכיר בכך שאולי יש דרכים נוספות חוץ משלו, להיות ערני ולשים סימני שאלה על נקודת מבטו והדרך שלו לנתח את הסיטואציות, וכך, בכל פעם ובכל הזדמנות שהיה נתקל באינטראקציה כזו, הוא קודם כל הקשיב, נתן מקום לאדם שממולו, שקל, שם סימני שאלה ושאל את עצמו שוב ושוב מהי המטרה שהיה רוצה להשיג במערכת היחסים עם אותו אדם. (המטרה היא תמיד ערך).
כאשר האדם פועל מתוך ה'אני צודק שלו', יש שתי אפשרויות מולו – או שאני מכניע או שאני נכנע. הסוף של שתי האפשרויות האלו תמיד יהיה מירמור ותסכול של אחד הצדדים ולכן בסופו של דבר יביא להפסד לשני הצדדים. זו הדרך הטובה ביותר להרס של מערכת היחסים, לנתק ובהכרח בסופו של דבר לכישלון. הדבר העצוב ביותר הוא שהכישלון הזה יהיה בדרך כלל מול אנשים שקרובים אלינו או חשובים לתוצאות שלנו, ובסופו של דבר זהו הכישלון שלנו.
אז איך מתאמנים?
באיזו סיטואציות אתם מזהים כי אתם פועלים באופן אוטומטי?
מה התגובות האוטומטיות מחוללות במערכות היחסים שלכם? אילו תוצאות? מהו המחיר שאתם משלמים על כך?
בשיחה הבאה שתהיה לכם עם אדם שחושב אחרת מכם, או מעורר בכם את אותו כעס, שאלו את עצמכם את סדרת השאלות, אפילו רק אחת מהן – מהי המטרה שאני רוצה ליצור עם אותו האדם שעומד מולי?
לאחר שעניתם, בחרו באופן מושכל את התגובות שלכם.
במקרים שזה לא מצליח אל תתייאשו, נסו שוב עד לפתרון. לעיתים ניתן להחליט שמנהלים את השיחה בזמן אחר כדי לתת לצדדים זמן להרגע.